אבא אמא ואבי היקרים,
היום יום שני מוקדם בבוקר. מצב הרוח שלי די מרומם, מפני שאנו לא עושים כלום. לומדים כל היום הסטוריה צבאית של צה"ל ובעיות שונות בביטחון המדינה...
כולם עסוקים בהכנות למסדר בוקר ומנקים רובים כאילו זהו הדבר המלוכלך היחידי בעולם. אתמול קרה לי "אסון "! באחת הריצות סביב חדר האוכל נכנסתי בלי לשים לב אל תוך ביצת תפוחי אדמה, עפתי מטר לגובה וארבעה קדימה. לי אישית לא קרה כלום. אבל הבגדים התלכלכו כל כך שממש הרגשתי את תפוחי אדמה,
גם אחרי שהחלפתי אותם. ההרגשה היתה די זיפתית וזה מפני שכולם צחקו
ובמיוחד המ"כ. ואני הייתי מלוכלך עד לזוועה... עצם העובדה שבשעת מסדר בוקר חיילים מרשים לעצמם לשיר, לשרוק ולעמוד עם ידיים בכיסים מוכיחה כי באמת נשאר מעט מאוד זמן עד הסוף...
רוני.