שברירים

אנחנו הכרנו את רוני כפי שהיה בבית, ילד נוח וטוב, בן למופת ואח לתפארת. את רוני של בית הספר , את רוני של החברים ובעיקר את רוני של השנים האחרונות , רוני של צהל הכרנו פחות. החברים ליחידה ולבית הספר הכירו יותר, בשלבים מסוימים הוא היה יותר שלהם מאשר שלנו. ההכרות שלנו הייתה סובייקטיבית ולא הייתה תלויה בכלום . אהבנו אותו נקודה. רוני שהכירו החברים והאנשים שנפגשו בו בדרכי החיים היה אובייקטיבית מוצלח עוד יותר. אדם בוגר , חושב ורגיש ביותר. תלמיד מצטיין, מעורב ויוזם מאין כמוהו ,חכם וחם. קצין מצטיין בצבא , מפקד חד ובעל יכולת פיקודית מרשימה. אנשים אהבו ובעיקר העריכו את רוני מאוד. העריכו את יכולת המנהיגות שלו את כושרו ויכולתו לבצע משימות בצורה הטובה ביותר. מפקד אחראי ועשוי ללא חת ובעיקר א ד ם. רוני היה בן אנוש במובן הרחב והחיובי ביותר שיש למונח הזה. פקודיו העריכות אותו למרות שהקפיד איתם על קוצו של יוד' . הם ידעו שהוא מחויב להם באופן מוחלט שידאג לכל דבר ולכל עניין הם פשוט הרגישו שיש על מי לסמוך..
לקריאת המכתבים...