האם עונש הוא אמצעי מחנך ?
נער שדיבר בכיתה בעת שיעור נזרק בכעס רב החוצה. פועל שהתרשל בעבודתו פוטר. ילד ששבר חלון הוכה נמרצות. מקרים כאלו שכיחים בכל מקום ובכול שכבות החברה. העונש שכיח בדיוק כפי שהחטאים שכיחים בקרב הקהל. השאלה היא האם העונש מחנך למעשים טובים בעתיד או שהוא רק מגביר את הרצון לפשוע? מפני רגש הנקם או מפני שזה מסתורי משהו לנסות לפשוע מבלי להיתפס. האם בתי הסוהר לעבריינים צעירים ומבוגרים משמשים כאמצעי לחינוך העבריינים? הניסיונות מוכיחים כי לא תמיד האדם שנתפס ונענש חוזר למוטב .ואם אינו מחנך מה הטעם בעונש? לשם הסברת הרעיון נביא דוגמה מהחיים:
נער שהפרוטה אינה מצויה בכיסו חשק בדבר מה שאינו יכול להשיגו היות ולהוריו אין די כסף להוצאות מיותרות אותו נער יתפתה לקל ליבו וילך להשיג את הדבר בדרכים שאינן כשרות . לרוע מזלו נתפס הנער והובל לאחר כבוד לתחנת המשטרה . הקצין התורן, לאחר שיקול ממושך שיביא בחשבון את זכותו של הנער ואת הגורמים המקלים , החליט לעצור את הנער למשך שבוע ימים על ניסיון פריצה. הנער שנכשל בניסיונו הראשון ינסה שוב את מזלו והפעם בצורה נקייה (עם ניתן להתבטא כך ) אם הוא נער בית מחונך יזנח את הדרך הרעה. הלימודים לא יתנוהו לעשות את המעשים הלא חוקיים . אך אם הוא נער רחוב ישוב ויגנוב. מפני שהפשיעה הפכה אצלו לספורט במקרה הראשון- העונש הוא חינוכי אך גם מרתיע במידת מה . במקרה השני- העונש חייב להיות מרתיע (עונש מרתיע לפי דעתי אינו משיטות החינוך) ואם העונש בא לשם הרתעה חייב הוא להיות חמור וקשה בכדי שישיג את מטרתו . הילד או הנער שנענש בשלושה חודשי מאסר ישנא את העולם , הממשלה , המשטרה את כולם . העונש גורר סוג של פשיעה חדשה שחייבת לעבור עיצוב ע"י עונש חמור ביותר שירתיע באמת מתוך פחד להיענש בעונש דומה. לפי דעתי העונש אינו אמצעי מחנך , הוא רק אמצעי מרתיע (ורק במקרים יוצאים מן הכלל הוא מחנך) לחנך צריך בדרך שקטה ולא חריפה.
העובר עברה נענש כדי שלא יחזור על מעשהו . אך אנני רואה שום חינוך בעונש. אולי מטרתו הרחוקה של העונש היא חינוכית , אך המטרה המידית והנדרשת של העונש היא הרתעה מפני הישנות מקרים כאלו בעתיד.
תפקיד העונש הוא: א. למנוע פשע עתידי ב. להבריא את האזרח מהנגע ששמו פשע.
העונש הוא חמור חד פעמי ומשמש כגורם הרתעה.
תפקיד החינוך הוא : לנקוט דרך נעימה ומתמשכת (לא קיצונית ולא חריפה בכדי למנוע מקרי פשע.
אם להשתמש במינוח מהביולוגיה . העונש הוא חיסון פסיבי שמוחדר לגוף כשהמחלה כבר בתוכו והחינוך הוא חיסון אקטיבי שבא לפני פרוץ המחלה.
העונש והחינוך הולכים יחד, אם החניך אינו יכול למנוע ולגדור גדר בפני פורצי הגדרות למיניהם בא העונש ושם אותם מאחרי מנעול ובריח . אך למרות שהעונש והחינוך קשורים זה בזה הרי לאסור לערבב בניהם ולומר שהעונש הוא גורם מחנך . אנו צריכים להשאיר את הדבר כפי שהיה זאת אומרת: החינוך יחנך מהגן ועד לזקנה בדרך האיטית האופיינית לו והעונש יהווה רק עזרה במקרה של הכרח . מטבעו אין העונש יכול לחנך.