רוני שלנו > מורן

אדם, שהוא עולם מלא, חי בלבבות של אוהביו.
אבני הפסיפס יוצרות, כולן יחדיו,
תמונה של אדם שלם, חי בלבבות,
אולם כל אחת מן האבנים הללו,
כשהיא בפני עצמה,
אינה תמונה של אדם שלם,
אדם חי בלבבות,
אלא תמונה של צדודית זו או אחרת
בדמותו של אדם שלם,
צדודית בלבבות, צדודית חיה בלבבות.
בזמנים שונים, במקומות שונים,
בתרבויות שונות,
מתגלות צדודיות כאלה, צדודיות בלבבות,
צדודיות חיות בלבבות,
דוגמאות מגוונות.
תמונת "החיים בלבבות" אינה תמונה של צדודית אחת,
יחידה, גם לא
תמונתן של צדודיות אחדות, מיוחדות,
אלא תמונה מלאה,
של כל הצדדים בבת אחת,
תמונתו של אדם שלם,
חי בלבבות.


אסא כשר

 

נולדתי בשנת 1982, כמעט עשר שנים לאחר שרוני נפל. לא זכיתי לראות אותו מעולם, לשמוע את קולו, להכיר את האדם שהיה. ובכל זאת, נראה כי דמותו מלווה אותי כמעט בכל פניה שדרך חיי מוליכה אותי.
רוני חי סביבי בלבבות של האנשים שאני אוהבת, עצם היותו חולל בהם שינוי ועצם חסרונו חולל בהם שינוי.
הסיפורים עליו, והגעגועים אליו, מציירים אדם מיוחד: בן מיוחד להוריו, סבתא שלי תמיד מציינת שהיה גם חבר קרוב ולא רק בן. יקר באופן מיוחד לחבריו , אותם אנשים שממשיכים לבוא מידי שנה, עם ילדיהם ונכדיהם בערב יום הזיכרון, לספר זיכרונות, להתעדכן בחדשות, להתגעגע יחד, ומספרם גדל משנה לשנה. ואח יחיד ומיוחד לאבא שלי, אח גדול שידע לתת עצות ולעזור לבחור את הדרך ובצד זה, לא לוותר על  הויכוחים  ועל הצחוק.
ואני יודעת שכל אחד מאותם אנשים שחיים סביבי ומעצבים את מי שאני, נושאים את אותו אדם מיוחד בקרבם, וכך מאפשרים לי, צדודית אחר צדודית, לחשוף את דמותו. להתגעגע אליו בלי להכיר אותו ממש.
לא קל לחיות במדינה, שצל השכול והאבל, מלווים הרבה מנופיה. לא תמיד קל לחיות במשפחה שבה הכאב הזה חי ועולה בהרבה ממפגשיה, כשברגעים מסוימים, אפשר להרגיש איך הוא כל כך חסר, איך מחכים עוד לשמוע את דעתו, לראות אותו גדל, להצטער שהמשפחה שלנו היא קטנה כזאת.
והבחירה להמשיך ולבנות את חיי כאן בארץ הזאת, שזורה בכאב מצד אחד, ובאהבה מהצד השני. כאב על האובדן האיום של אנשים רבים, שרוני בתוכם, על החלל שנפער עם לכתם, אובדן שנוצר מתוך המאבק על החיים כאן. ובאהבה, לנופים, לריחות, למשפחה שלי, לחברה שבה אני חייה ושאני מאמינה כי יש לה עוד סיכוי לחיות בשלום, בארץ ישראל.
ואני מקווה, שהבחירה הזאת, ממשיכה להחיות את זכרו של רוני. לא רק בלבבות, אלא גם במעשים, בהחלטות.


Tivonet