עירן דרפלר
בית לחם הגלילית 1974
אבי שלום,
לצערי אין בידי לא תמונות ולא כל דבר אחר הקשור ברוני וייצנר ז"ל, אך ברצוני לספר בכמה מילים על הזמן המשותף שהיינו ביחד. (ואולי זה יתרום משהו)
רוני למד בכיתה מקבילה לי בבית ספר התיכון .
עם רוני עברנו יחד קורס קצינים , בחדרים שכנים ורוני שירת יחד איתי בסיני, בזמן הקצר שליפני המילחמה . ואותה דמות תמיד נשקפת ללא שינויים. רוני מלא רוח חיים , עוזר לכולם בכל , מדבר צוחק מקשקש בטלפון עם כל בנות האוגדה ותמיד פעיל ועירני.לא שירתנו באותה יחידה הוא הצטרף אלנו בתור מפקד מחלקה עם מחלקתו . כדי לתגבר אותנו בתעסוקה השוטפת בקו .
נדמה שלא ראיתיו שיון . או שאהבתי לישון. או שקמתי ואז תמיד ראיתיו פועל. בודק עם כל הכלים מוכנים כראוי , בודק שלא יחסר לאנשיו כלים, ומשתדל לפתור את כל בעיותיהם . כמו אוכל מכתבים ביגוד ציוד וכו' . בכל הזדמנות שצצה היה שמח לצאת לפעילות . ובכל זאת כשלא עבד , כשלא היה בסיור , מצא לו איזה טלפון פנוי והתחיל מתקשר לכל העולם , ולא גומר , היה מתעניין גם בדברים שלא היו קשורים בעבודתו , ותמיד שאף לדעת הכל טוב מאחרים הרבה פעמים טען שמה ש"הגדולים" קבעו הוא לא הגיוני ולא מדוייק והיה עומד על עקרונותיו ומוכיח שהוא צדק .
לא וויתר על מה שהחליט , ודרש שהעבודה שהטילו עליו תבצע במלואה . הרגיש עצמו אחראי לכל החיילים שלו .
כשבועיים לפני פרוץ הקרבות עברה פלוגתי דרומה יותר . ורוני ומחלקתו נשארו לתגבר פלוגה אחרת שלנו.
הידיעה על מותו תפשה אותנו ביום הראשון למלחמה . ידעתי שברגע שהתחילה המלחמה יצא רוני לבדוק עם הכלים מוכנים ללחימה , ואים כל החיילים מוגנים היטב. ידעתי שרוני יהיה בראש לצאת לכל משימה שתוטל עליו , וגם ידעתי שהמשימה תהה מסוכנת מכל . כי כזה היה וכזה היה תפקידו.
אך לא ידעתי שלא אפגוש עוד את זה שתמיד צחק.